פס"ד בעניין חלוקת אשמה בשיק מזוייף

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך ­­­­­­­­­­­ 30,262 ש"ח.

ברק ח.פ שירותי מזון בע"מ (להלן: "התובעת"), הינה חברה אשר, בין היתר, עסקה בניכיון המחאות והחלפתן.

התובעת ניכתה בעבור מר צחי יוסף מספר רב של המחאות אשר נחזו להיות חתומים על יד קרין אוחנה (להלן: "הנתבעת 2") ונמשכו כולן מחשבון הבנק שנפתח על שמה בבנק דיסקונט לישראל (להלן: " נתבע 3 ").

ההמחאות נפרעו כולן מלבד לאחרונה אשר בגינה הוגשה תביעה זו, לאור חילולה של המחאה הוגשה ההמחאה לביצוע בהוצאה לפועל בתיק אשר שפתח כנגד  צחי יוסף וכן כנגד הנתבעת 2. הליך זה לא הניב דבר לאור העובדה כי צחי יוסף הוכרז כפושט רגל ואילו מן הנתבעת לא הצליחה התובעת לגבות דבר. לאחר מספר שנים הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר בטענה כי חתימתה זויפה. את טענה זו תמכה הנתבעת בחוות דעת מומחית אשר קבעה כי חתימתה אכן זויפה ומשכך נמחקה הבקשה לביצוע שטר.

העובדה כי מספר שקים קודמים אשר נתקבלו בחתימת הנתבעת 2 נפרעו עורר הדבר את חשדה של התובעת אשר ביצעה חקירה יסודית בנדון. חקירה זו העלתה מספר נתונים בהם:

1.     הנתבעת 2 השאילה את שמה לקרוב משפחתה, נחום אורי (להלן: "נתבע 1").

2.     הנתבעת 2 רכשה בעבור נתבע 1 או בעבור בנו רכב.

3.     הנתבעת 2 פתחה חשבון על שמה ואפשרה לנתבע 1 ו/ או למי מטעמו לבצע פעולות בחשבונה בהם גלגול מספר עצום של שקים.

4.     הבנק אשר בו נפתח חשבונה של הנתבעת 2, הינו אותו הבנק בו מנוהל חשבונו של הנתבע 1, ומשכך איפשר הבנק לנתבע 1 להזמין המחאות מחשבונה של הנתבעת 2  ואף מסר לו אותן ובכך שיתף פעולה עם מעשים אלו.

התובעת ביקשה לגלות למי מסר הבנק את ההמחאות שכן, קבלת פנקסי ההמחאות מגובים במסמך בנקאי אשר באמצעותו ניתן לגלות האם ההמחאות נמסרו לנתבעת 2 או שמה התרשל הבנק ומסר את ההמחאות לאדם אשר אינו מורשה מאחר ואינו בעל החשבון.

לתדהמתה, התברר כי הבנק איבד את כל המסמכים הרלוונטיים להזמנתם וקבלתם של השקים הנדונים, וכן לא קיים כל תיעוד במערכות המחשב של הבנק באשר לשאלה על ידי מי הוזמנו השקים. משכך הוגשה התביעה גם נגד הבנק.

ביום 12/06/01 פתחה חשבון בסניף הנתבע 1. מטרת פתיחת החשבון הייתה רכישת רכב לשימוש ולהחזקה אישית של בנו של הנתבע 1.

חשבון הבנק נפתח בסניף בו הנתבע 1 מנהל את חשבונו כבר שנים ארוכות ומשכך מוכר היטב למנהל הבנק ולעובדיו.

לטובת קבלת ההלוואה שועבד רכבו של בנו של נתבע 1 לטובת הבנק. לאור היכרות מוקדמת של נתבע 1 עם מנהל הסניף בעת פתיחת החשבון לא נדרשה הנתבעת 2 להציג אישורי הכנסה או כל ביטחונות כנגד מתן ההלוואה ע"ס 100,000 ש"ח מלבד שעבוד הרכב לבנק.

חשבון זה לא היה פעיל מבחינתה ויועד אך ורק לצורך החזר ההלוואה. בדיעבד התברר, כי הבנק אפשר לגורמים שונים לבצע פעילות בחשבון הבנק בלא ידיעתה או כל הרשאה. נוסף על כך אפשר הנתבע 3 פירעון המחאות אשר נשאו את חתימתה בסכומים גדולים בלא שחתמה על השקים הנדונים.

ביום 10/09/01 פתחה הנתבעת 2 חשבון נוסף בסניף הנתבע 3 לצורך לקיחת הלוואה נוספת על סך 25,000 ש"ח. לגישתה פתיחת החשבון הנוסף נועד לפעילותה האישית ומאחר והחשבון הראשון יועד למטרה ספציפית, יעץ לה הבנק לפתוח חשבון נוסף בו תוכל לנהל את פעילויותיה.

ביום 05/05/02 זומנה הנתבעת 2 לפגישה לסניף הנתבע 3. בין הנוכחים היו מנהל  הסניף והנתבע 1. הוסבר לה כי מאחר והחשבון הראשון הינו על שמה אולם הכספים אינם שלה ישנה חובה חוקית לחתימתה על מסמכים על מנת שלא יפנו אליה גורמים מרשויות המס.

בדיעבד התברר כי נתבע 3 הוסיף את נתבע 1 כנהנה בחשבונה ללא ידיעתה.

לגישתה, נתבע 3 הפר את חובתו לפעול כמוסד בנקאי סביר בכך שלא ידע אותה על הנעשה בחשבונה.